קריינות מקצועית כפי שאני רואה אותה כקריינית בעלת וותק של עשרות שנים מורכבת ממספר מאפיינים שאציג לכם במאמר זה.
המאפיין הראשון הוא עברית תקנית ברמה גבוהה. קריין חייב לדעת לדבר עברית נכונה לפי כללי האקדמיה ללשון בזמן עבודתו. אמנם לעיתים מקבלים את הטקסטים מנוקדים אך לרוב מנקדים רק את המילים יוצאות הדופן ומצפים שקריין ידע להגות נכון את המילים או לדעת מה זכר ומה נקבה.
המאפיין השני הוא דיקציה מעולה. דיקציה הינה האופן שבו הוגים את המילים. קרין חייב להגות מילים באופן מלא, לא לבלוע מילים, לא לדבר עם לשון בחוץ באותיות שורקות ולהשתמש נכון בפיו כדי לדבר כי כל סטיה מכך נשמעת באופן ברור בקריינות.
המאפיין השלישי של קריינות מקצועית הוא קול רדיופוני. כלומר כזה שעובר יפה את המקרופון, בדומה לדוגמנית שצריכה לעבור יפה את עדשת המצלמה וחייבת להיות פטוגנית. כך הקריין צריך להישמע נהדר מבעד למקרופון.
המאפיין הרביעי הוא כשרון השימוש בקול. בקריינות הקול הוא מעין כלי נגינה שהקריין צריך לשלוט בו כדי להצליח לקרוא את הטקסטים באופן שבו הם נדרשים להיות מוקראים.
להצליח לעשות קול מופתע, מפתה, זהיר, מתלהב או כל דבר שהטקסט דורש.
אז איך אפשר להגיע לרמה גבוהה של קריינות ולהיחשב קריין מקצועי?
יש מאפיינים שצריך להיוולד איתם כמו קול רדיופוני ויכולת שליטה בקול, אבל חלק מהמאפיינים ניתנים ללמידה ושיפור, כמו למשל עברית ברמה גבוהה.
גם על דיקציה אפשר לעבוד עם קלנאי תקשורת ואפילו את יכולת השליטה בקול אפשר לשפר על ידי אימונים. כשהתחלתי לקריין ישבתי להתאמן על האינטונציות שלי ועל יכולת השליטה בקול שלי ע'י הקלטה של עצמי והאזנה כדי לשמוע איפה יש אי דיוקים ואיפה אני עדיין לא מדייקת באינטונציה שרציתי להעביר.
בפרסומות ובסרטי תדמית חשוב מאוד להיות מדויקים ולהצליח להעביר בדיוק את המסר שמבקשים מאיתנו ע'י האינטונציה המתאימה.